החוק הנוכחי המסדיר אשפוזים בכפייה במדינת ישראל, קרוי באופן רשמי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א - 1991. אני מעדיפה לכנות אותו חוק האשפוז הכפוי, משום שהחוק אינו טיפולי, אלא חוק המסדיר את סמכויות המדינה ככל שהדבר נוגע במנגנון האשפוז הכפוי.
החוק הזה מאפשר את שלילת חירותם של אנשים עם מגבלה ו/או תיוג פסיכיאטרי, בקלות רבה מידי, ללא מנגנוני בקרה הולמים, וללא מנגנון מסודר לבדיקת העובדות לאשורן. רבים מידי מגיעים לאשפוז שלא לצורך, מה שמייצר צפיפות מיותרת במחלקות הסגורות, אשר בתורה מייצרת מחדלים טיפוליים הנובעים ממיעוט כוח אדם על הרבה מידי מטופלים.
בגדול, כיום שלילת חירות אדם והבאתו למחלקה סגורה של בית חולים פסיכיאטרי, נעשית בקלות רבה מידי וללא מנגנוני בקרה ובדיקת עובדות הולמים. בסדרת מאמרים אציע רפורמות אשר יהפכו את מנגנון האשפוז בכפייה למבוקר יותר, תוך שהתיקון העיקרי צריך להיעשות בתחום זכותו של ה"מועמד לאשפוז בכפייה" להציג את גרסתו ואת העובדות התומכות בגרסתו.
בכל מאמר אתמקד באספקט אחר של הכשלים במנגנון הנוכחי של האשפוז הכפוי, ובמה שדרוש לצורך תיקון הקלקלות שבו.
תחום האשפוז בכפייה דורש רפורמה רצינית. הרפורמה אמורה להתקיים בשני מישורים: פיתוח של חלופות אשפוז, אנושיות, הומניות ומכבדות. אך מצד שני: פעולה משפטית לשינוי החוק, כך שהיד לא תהא קלה מידי על ההדק. למאושפז בכפייה צריכה להיות זכות אוטומטית לעמוד בפני שופט ו/או וועדת ערר כבר בחלוף 24 שעות, ולא בחלוף 5 ימים: אבל גם ביחס ל- 24 השעות הראשונות יש להפעיל מנגנוני זהירות, בקרה, ובדיקת עובדות. מאמר שלישי בסדרה
עצורים ונאשמים אשר חשודים או נאשמים בעבירות קשות, כגון אונס, רצח או שוד, זכאים לראות שופט בחלוף 24 שעות מרגע מעצרם. ואילו אנשים, אשר כל "חטאם" הוא שהם מתמודדים עם מגבלה ו/או תיוג פסיכיאטרי, ואשר יתכן ונמצאים בתקופת משבר קשה בחייהם (לעיתים משום שהם היו קורבנות של עבריינים שביצעו בהם עבירות)- חירותם יכולה להישלל למשך שבועות ואף חודשים, מבלי שעניינם יבחן בפני שופט. המצב הזה דורש תיקון דחוף על ידי המחוקק. אשפוז בכפייה - כפי שהוא מתנהל כיום, אינו הליך הוגן. זהו הליך שרירותי, דרקוני, סתמי, שבו היד קלה מידי על ההדק. עו"ד ענבל בר-און - במספר הצעות לרפורמה.
בשנים האחרונות ארגונים שונים מן השטח, והתאגדויות במסגרת הרשתות החברתיות, מקימים קול זעקה כנגד עוולות האשפוז הכפוי. ארגון "בזכות" כתב דו"ח מקיף אשר בעקבותיו הוקמה וועדה לצמצום הקשירות. בעקבות ביקורת ציבורית (כולל בתוכניתה של קרן נויבך, "סדר יום"), ובעקבות קולות מן המערכת עצמה, מוקמת בימים אלו וועדה שתפקידה לבחון את החוק הקיים המסדיר את האשפוזים הכפויים בישראל, ואת הצורך ברפורמות. במאמר זה אציג את הרפורמות הנחוצות בעיני, ולאור נסיוני כעורכת דין המייצגת בוועדות ערר פסיכיאטריות, בתחום האשפוז הכפוי.
משרד עריכת הדין ענבל בר-און עוסק במשפט המנהלי ובנקודות המפגש של האזרח הקטן עם הרשות או עם גופים גורמים עתירי כוח (הידועים גם כ"גופים דו מהותיים").
המשרד עוסק בעיקר בתחום הפסיכיאטריה והמשפט, עם דגש על אשפוז בכפייה, ערר וערעור על אשפוז בכפייה, תביעות נזיקין בגין אשפוז בכפייה, מניעה משפטית של אשפוז בכפייה, ועוד.
גם כשאנו עוסקים בתחומי המשפט האזרחי, הדגשים הינם על יחסי האזרח והרשות: תביעות נזיקין כנגד רשויות שלטוניות בגין עוולות חוקתיות, התגוננות מפני תביעות השתקה של רשויות מקומיות, ועוד.
אתר זה עדיין מצוי בשלבי בנייה, לפיכך הנכם מוזמנים להמשיך ולהתעדכן מפעם לפעם בעמודים חדשים ובמאמרים חדשים.