בעוד שבעבר היה מקובל לתבוע אך ורק בגין נזקי גוף ובגין נזקים כספיים "מוחשיים", כיום המגמות בפסיקת  בתי המשפט השתנו: ניתן לתבוע גם בגין עוגמת נפש וכן בגין פגיעה באוטונומיה, ובית המשפט מכנה זאת: תביעה נזיקית בגין עוולות חוקתיות או - תביעה נזיקית בגין פגיעה בזכויות יסוד.

פקודת הנזיקין קובעת כי ניתן לתבוע בגין הפרת חובה חקוקה או בגין רשלנות, אולם פרשנות בתי המשפט קבעה כי במסגרת עוולות אלו ניתן לתבוע גם בגין פגיעה בזכויות יסוד בעלות אופי חוקתי, שכן פגיעה בזכויות היא סוג של התרשלות.

הפסיקה הולכת בנושאים אלו עקב בצד אגודל. הפסיקה שמרנית, אולם לאורך השנים זכו תובעים בתביעות כנגד רשויות שלטוניות בגין הליכי סרק כגון מעצרי שווא, אשפוזי שווא, וכיו"ב. 

אשפוז כפוי מהווה פגיעה באוטונומיה, בפרטיות, בכבוד, בשם הטוב. הוא גורם נזקים שאינם דרושים הוכחה, שכן ידוע שמעצם אשפוזו שלא כדין של אדם נגרם לו נזק בל ישוער. אם ניתן להוכיח אובדן פרנסה או פגיעה בשם הטוב - מעבר לידיעתו השיפוטית של בית המשפט בנושאים אלו - הדבר רק מוסיף לסיכויי הצלחתו של התובע בבית המשפט.

התרשלות הפסיכיאטר המחוזי ושאר הגורמים המאשפזים, כגון צוות בית החולים, או האנשים שפנו ממניעים לא כשרים לפסיכיאטר המחוזי, יכולה לבוא לידי ביטוי הן במישור הרפואי (אבחנה שגויה) - והן במישור המשפטי -מנהלי (הליך לא תקין, אשר על פי המגמות העכשוויות בפסיקה, גם הוא מהווה עילה לתביעה).

משרדנו מטפל בתביעות נזיקין בגין אשפוזים כפויים רשלניים ושלא כדין. מי שניגש לתביעה כזו חייב להבין שמתביעות אלו לא "מתעשרים". סכום הפיצויים הוא נמוך ביחס לסכום המקובל בתביעות שבהן ישנו "נזק ממשי". מטרת התביעה היא סגירת מעגל, הרתעה ומניעת מקרים דומים, וכן - יכולת להשיב את האיזון ואת שיווי המשקל אל מול הפוגעים - על כנו.