חוק האשפוז הכפוי אינו חוקתי, ממספר טעמים:
ראשית, החוק מטיל על הפרט המועמד לאשפוז בכפייה סקציה (אשפוז כפוי) - אשר יש טוענים כי היא חריפה מסנקציה פלילית. אך מאידך - המשוכות הפרוצדורליות להטלת סנקציה שכזו על הפרט - מקלות על הרשות השלטונית לאשפז ומקשות על הפרט להתגונן מפני שלילת חירותו.
קרא עוד
מעצרים מנהליים, בהיקף גדול בהרבה, מתקיימים בתוך הקו הירוק, בתוכה של מדינת ישראל. ולא, אני לא מדברת על מעצרים מנהליים של פעילי ימין. אני מדברת על מעצרים מנהלים של אנשים אשר מעולם לא ביצעו עבירות, אבל חירותם נשללת בצורה החמורה, הקשה והכואבת ביותר, אך ורק משום אישיותם, אורחות חייהם, מחשבותיהם, רגשותיהם, עמדותיהם, יחסיהם עם סביבתם וכדומה.
קרא עוד
במאמרי "חוק לא חוקתי" המחשתי כיצד אשפוז כפוי- הננקט מכוח חוק שנחקק בשנת 1991, אינו חוקתי, שכן הוראותיו אינן עומדות בעקרונות יסוד חוקתיים, והוא סותר את עיקרון שלטון החוק.
האם אשפוז כפוי של בני נוער, אשר מוסדר בסעיף 3 לחוק הנוער, עומד במבחנים חוקתיים? התשובה היא בשלילה.
קרא עוד
אם הפרקטיקה במוסדות פסיכיאטרים כוללת פלישה בכוח לגופם של המאושפזים בכפייה (קרי- הפעלת אלימות), אין תימה שלעיתים האלימות ה"חוקית" גולשת לשוליים של אלימות בלתי חוקית. כאשר אנשי הסגל במוסדות פסיכיאטרים מקבלים מסר ולפיו גופם של המאושפזים בכפייה הכלואים שם אינו שייך להם, והסגל יכול לפלוש (רפואית) לגופם בניגוד להסכמתם, אין תימה שלעיתים הפלישה לגופם של המאושפזים בעל-כורחם גולשת גם לצורת אחרות, לא רפואיות. הרי אין למאושפזים בכפייה זכות על גופם...
קרא עוד
ביום 31.10.18 קיימה וועדת "פסיכולוגיה פסיכיאטריה ומשפט" מטעם לשכת עורכי הדין כנס אשר דן באמצעי כפייה באשפוז פסיכיאטרי (קשירות, בידודים, קשירה כימית באמצעות מינון חריג של תרופות), ואשר נקרא "אמצעי כפייה באשפוז פסיכיאטרי - לקראת עידן חדש?". כידוע, הנושא עלה לכותרות בשנתיים האחרונות, תודות לסיקורים של קרן נויבך ב"סדר יום" ותודות לדו"ח "שוברים קשירה" מטעם ארגון "בזכות". להלן רשמיה של עו"ד ענבל בר-און מן הכנס.
קרא עוד
בשנים האחרונות ארגונים שונים מן השטח, והתאגדויות במסגרת הרשתות החברתיות, מקימים קול זעקה כנגד עוולות האשפוז הכפוי. ארגון "בזכות" כתב דו"ח מקיף אשר בעקבותיו הוקמה וועדה לצמצום הקשירות. בעקבות ביקורת ציבורית (כולל בתוכניתה של קרן נויבך, "סדר יום"), ובעקבות קולות מן המערכת עצמה, מוקמת בימים אלו וועדה שתפקידה לבחון את החוק הקיים המסדיר את האשפוזים הכפויים בישראל, ואת הצורך ברפורמות. במאמר זה אציג את הרפורמות הנחוצות בעיני, ולאור נסיוני כעורכת דין המייצגת בוועדות ערר פסיכיאטריות, בתחום האשפוז הכפוי.
קרא עוד
הדיון על פסיכיאטריה, הגדרות פסיכיאטריות, אשפוזים כפויים, ובמצבים פסיכיאטרים, חי ובועט בפייסבוק, באינספור דפים וקבוצות. יש הנוהגים להצביע על האינטרס הכלכלי של חברות התרופות לקדם הפצת אבחונן של מחלות נפש, כמו גם על הפוטנציאל הרע לשיטור חברתי שבהגדרה הפסיכיאטרית. אחרים, מתוך ניסיונם, טענו ששלילת קיומה של "מחלת נפש" מהווה הכחשת המציאות. האם ההגדרה הפסיכיאטרית הינה כלי לשיטור חברתי או שמא תיאור של מציאות קיימת?
קרא עוד
כלי התקשורת מלאים כרימון בתיאורים עסיסיים וצבעוניים - המציירים אנשים עם מגבלה ו/או תיוג פסיכיאטרי כ"מפלצות" מסוכנות, כ"לא אנושיים", והכל באופן מגמתי העורך דמוניזציה. "מיתוס המסוכנות" מטופח אמנם ע"י אמצעי התקשורת, אך הוא נולד בגליונות ובדו"חות של המוסדות הפסיכיאטרים, אשר מציירים תמונה חד צדדית של האדם הנתון לאשפוז בכפיה כאדם "אלים", "דמוני" ו"מסוכן" - הכל בכלי לייצר, יש מאין, הצדקה משפטית לאשפוז כפוי אשר לעיתים הוא נטול הצדקה מבחינה רפואית, משפטית ועובדתית.
קרא עוד
"עונש" המעצר גרוע בהרבה מעונש המאסר - לפחות מבחינת התנאים והצפיפות. נכון, תכלית המעצר אינה להעניש, אלא לשלול חירותו של אדם אשר עשוי לשבש הליכי משפט ו/או לסכן את הציבור. אבל כך חווה זאת העצור, ובכל מקרה, בשיטת המשפט שלנו, התוצאה חשובה ולא הכוונה. גם אם המדינה אינה מתכוונת להעניש את העצור, המעצר נחווה כעונש עבורו
קרא עודמשרד עריכת הדין ענבל בר-און עוסק במשפט המנהלי ובנקודות המפגש של האזרח הקטן עם הרשות או עם גופים גורמים עתירי כוח (הידועים גם כ"גופים דו מהותיים").
המשרד עוסק בעיקר בתחום הפסיכיאטריה והמשפט, עם דגש על אשפוז בכפייה, ערר וערעור על אשפוז בכפייה, תביעות נזיקין בגין אשפוז בכפייה, מניעה משפטית של אשפוז בכפייה, ועוד.
גם כשאנו עוסקים בתחומי המשפט האזרחי, הדגשים הינם על יחסי האזרח והרשות: תביעות נזיקין כנגד רשויות שלטוניות בגין עוולות חוקתיות, התגוננות מפני תביעות השתקה של רשויות מקומיות, ועוד.
אתר זה עדיין מצוי בשלבי בנייה, לפיכך הנכם מוזמנים להמשיך ולהתעדכן מפעם לפעם בעמודים חדשים ובמאמרים חדשים.
