סעיף 1 לחוק הנכים, תגמולים ושיקום, התשכ"ט – 1959, קובע כי חייל משוחרר זכאי להגיש לקצין התגמולים שבאגף השיקום של משרד הביטחון תביעה לתגמולים, אם נכותו או מחלתו נגרמה "תוך ועקב" השירות הצבאי. זוהי לשון הסעיף:
"נכות" – איבוד הכושר לפועל פעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, או פחיתתו של כושר זה, שנגרמו לחייל או לחייל משוחרר כתוצאה של אחת מאלה:
(1) חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;
(2) מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו;
"חבלה" – נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Aborted Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder);
"חבלת שירות" – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;
"מחלה" – כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה;
חיילים משוחררים רבים מגישים לקצין התגמולים שבמשרד הביטחון תביעות בגין נכות נפשית (הפרעה/מחלה) אשר פוגעת בתפקודם, ואשר נגרמה תוך ועקב השירות הצבאי.
הפסיקה בתחום נכי צה"ל הכירה במגוון רחב של נסיבות – ככאלו אשר יש בהן כדי להוות טריגר להתפרצות מחלה ו/או הפרעה נפשית בקרב חיילים: החל מהתעללות מצד מפקדים או חיילים אחרים במהלך השירות הצבאי, דרך התעלמות מתלונות של החייל בדבר מצוקה רפואית, אשר הובילה להידרדרותו הנפשית, דרך לחץ נפשי רב כתוצאה מדרישות תפקיד גבוהות מידי המייצרות חרדה, מתח ולחץ. בנוסף, חשיפה לקרבות, למראות קשים במהלך שירות מבצעי וכיו"ב, יש בה כדי להוות טריגר לפריצת מחלה נפשית עקב השירות הצבאי.
הפסיקה אינה אחידה, ישנם בפסיקה – במקביל – זרמים המקלים עם החיילים התובעים תגמולים עקב נכות נפשית, וזרמים המערימים עליהם קשיים עד לדרגת האבסורד.
מדובר במשוכה שאינה קלה לצליחה, ובכל זאת, אם יש לחייל המשוחרר סיכוי סביר להיות מוכר כנכה צה"ל, מסלול הנכות הצה"לית עדיף עשרות מונים על פני המסלול המקביל לו – הגשת תביעה לביטוח לאומי.
מוטב לחייל משוחרר להיות מוכר כנכה צה"ל על רקע נפשי גם באחוזי נכות נמוכים, ובלבד שיוכר כנכה צה"ל. אם חלילה במהלך החיים הבוגרים מתרחשת החמרה, תמיד ניתן לפנות לוועדות רפואיות ולבקש להכיר בהחמרת המצב. במילים אחרות- גם כשאחוזי הנכות של החייל המשוחרר אינם גבוהים, אם הוא מוכר כנכה צה"ל, הוא יודע שיש לו "גב" לאורך כל חייו מאגף השיקום של משרד הביטחון.
משרד עריכת הדין ענבל בר-און עוסק במשפט המנהלי ובנקודות המפגש של האזרח הקטן עם הרשות או עם גופים גורמים עתירי כוח (הידועים גם כ"גופים דו מהותיים").
המשרד עוסק בעיקר בתחום הפסיכיאטריה והמשפט, עם דגש על אשפוז בכפייה, ערר וערעור על אשפוז בכפייה, תביעות נזיקין בגין אשפוז בכפייה, מניעה משפטית של אשפוז בכפייה, ועוד.
גם כשאנו עוסקים בתחומי המשפט האזרחי, הדגשים הינם על יחסי האזרח והרשות: תביעות נזיקין כנגד רשויות שלטוניות בגין עוולות חוקתיות, התגוננות מפני תביעות השתקה של רשויות מקומיות, ועוד.
אתר זה עדיין מצוי בשלבי בנייה, לפיכך הנכם מוזמנים להמשיך ולהתעדכן מפעם לפעם בעמודים חדשים ובמאמרים חדשים.
