בעמוד זה יוצגו מאמרים אשר נכתבו ופורסמו לאורך השנים, החל משנת 2007 ואילך, ע"י עו"ד ענבל בר-און, בתחום הפסיכיאטריה והמשפט. עו"ד ענבל בר-און עוסקת בתחום הפסיכיאטריה והמשפט, חברה בוועדת פסיכיאטריה ומשפט בלשכת עורכי הדין, מייצגת אנשים בעררים על אשפוז בכפייה בפני וועדות ערר פסיכיאטריות ברחבי הארץ, וכן בפני בתי המשפט המחוזיים. עו"ד ענבל בר-און עוסקת בין היתר בהגשת צווי מניעה כנגד אשפוז כפוי, וכן בתביעות נזיקין בגין אשפוז כפוי שאינו חוקי.
בעמוד זה תוכלו לקרוא מאמרים שנכתבו ע"י עו"ד ענבל בר-און לאורך השנים, ופורסמו במדיות השונות. המאמרים מתעדכנים מידי פעם, ואתם מוזמנים לבקר מידי פעם בעמוד זה ולהתעדכן במאמרים חדשים.
חוק האשפוז הכפוי אינו חוקתי, ממספר טעמים:
ראשית, החוק מטיל על הפרט המועמד לאשפוז בכפייה סקציה (אשפוז כפוי) - אשר יש טוענים כי היא חריפה מסנקציה פלילית. אך מאידך - המשוכות הפרוצדורליות להטלת סנקציה שכזו על הפרט - מקלות על הרשות השלטונית לאשפז ומקשות על הפרט להתגונן מפני שלילת חירותו.
קרא עוד
מעצרים מנהליים, בהיקף גדול בהרבה, מתקיימים בתוך הקו הירוק, בתוכה של מדינת ישראל. ולא, אני לא מדברת על מעצרים מנהליים של פעילי ימין. אני מדברת על מעצרים מנהלים של אנשים אשר מעולם לא ביצעו עבירות, אבל חירותם נשללת בצורה החמורה, הקשה והכואבת ביותר, אך ורק משום אישיותם, אורחות חייהם, מחשבותיהם, רגשותיהם, עמדותיהם, יחסיהם עם סביבתם וכדומה.
קרא עוד
בית המשפט, לפיכך, יכול היה לנצל את ההזדמנות שנתנה לו כאשר הוגש לפתחו הערעור בעניין רע"פ 8000/07 היועמ"ש נ' פלוני, ולכונן הלכה המעגנת את זכויותיהם של אנשים הנתונים להליכי כפייה פסיכיאטרית להליך הוגן. הוא בחר, תחת זאת לומר אמירה רפה, בעייתית, וכזו אשר חלקים רבים ממנה משמשת את הגישה הפטרנליסטית, וחבל שכך.
קרא עוד
במאמרי "חוק לא חוקתי" המחשתי כיצד אשפוז כפוי- הננקט מכוח חוק שנחקק בשנת 1991, אינו חוקתי, שכן הוראותיו אינן עומדות בעקרונות יסוד חוקתיים, והוא סותר את עיקרון שלטון החוק.
האם אשפוז כפוי של בני נוער, אשר מוסדר בסעיף 3 לחוק הנוער, עומד במבחנים חוקתיים? התשובה היא בשלילה.
קרא עוד
אם הפרקטיקה במוסדות פסיכיאטרים כוללת פלישה בכוח לגופם של המאושפזים בכפייה (קרי- הפעלת אלימות), אין תימה שלעיתים האלימות ה"חוקית" גולשת לשוליים של אלימות בלתי חוקית. כאשר אנשי הסגל במוסדות פסיכיאטרים מקבלים מסר ולפיו גופם של המאושפזים בכפייה הכלואים שם אינו שייך להם, והסגל יכול לפלוש (רפואית) לגופם בניגוד להסכמתם, אין תימה שלעיתים הפלישה לגופם של המאושפזים בעל-כורחם גולשת גם לצורת אחרות, לא רפואיות. הרי אין למאושפזים בכפייה זכות על גופם...
קרא עוד
לא אחת מוגשים כתבי אישום כנגד אנשים עם מגבלה ו/או תיוג פסיכיאטרי, אשר ביצעו עבירה, אף קלת ערך, בנסיבות של מצבי קיצון נפשיים. ההליך המשפט, במקרה שכזה, מתנהל על סרט נע, והקטגור והסנגור מסכימים כי התיק יסגר בזיכוי מטעמי אי שפיות לפי הלכת אשקר, זיכוי ששולח את הנאשם ש"זוכה" לשנים ארוכות במחלקה הסגורה, משאיר רישום פלילי מטריד, וגורר סטיגמה חברתית. לפיכך, נשאלת השאלה, האם ניתן להוביל תיק שכזה, שבו הנאשם נמצא לא כשיר, לזיכוי מטעמים אחרים, שאינם אי שפיות? בנסיבות שבהן "זיכוי" מחמת אי שפיות אינו זיכוי של ממש, התשובה לשאלה הזו חיונית לנאשמים רבים שנמצאו בלתי כשירים.
קרא עוד
כאשר מוגש כנגד חשוד כתב אישום, הוא יעשה הכל בכדי להיאבק על חפותו. הדין נותן בידיו שורה של כלים משפטיים לעשות זאת: טענות מקדמיות, הליך הוכחות, טענת 'אין להשיב אשמה', טענות לעניין העונש: הזכות להיאבק על החפות, היא זכות יסוד של נאשם. הזכות הזו נשללת לא אחת מנאשמים אשר הוגדרו כבלתי כשירים לעמוד לדין מחמת מצבם הנפשי. לאו דווקא בגלל הדין, הדין מאפשר פתרון מסוים, אלא יותר משום שסנגורים ממעטים לעשות שימוש בפתרון זה.
קרא עוד
בעבר, זיכוי מחמת אי שפיות, לפי סעיף 34 לחוק העונשין, הצריך הליך הוכחות מתמשך. אולם, כאשר נאשם אינו כשיר לעמוד לדין, מחמת מצבו הנפשי, לא ניתן לקיים הליך הוכחות, אלא אך ורק הפסקת הליכים, וגם אם הנאשם היה בלתי שפוי בעת ביצוע העבירה, מצבו הנפשי לאורך ההליך המשפטי לא מאפשר לו להשיג תוצאה צודקת בעניינו: זיכוי. הלכת אשקר פתרה את הפלונטר, אולם, יצרה פלונטרים אחרים לחלוטין.
קרא עוד
כאשר מוגש כתב אישום כנגד חשוד, מתקיים הליך פלילי. אולם, ישנם מקרים שבהם כתב האישום מוגש כנגד אדם הנתון במצב נפשי אקוטי (לדוגמא: מצב פסיכוטי) אשר אינו מאפשר לו להבין את ההליך, וליטול חלק פעיל בהליך, או אף לתקשר עם סנגורו. במקרה כזה, מופסקים ההליכים מחמת אי כשירות - זהו המונח המשפטי המתייחס למצבו של אדם אשר אינו כשיר לעמוד לדין. במאמר זה אסקור את היתרונות והחסרונות של הפסקת הליכים מחמת אי שפיות.
קרא עוד
עצורים ונאשמים אשר חשודים או נאשמים בעבירות קשות, כגון אונס, רצח או שוד, זכאים לראות שופט בחלוף 24 שעות מרגע מעצרם. ואילו אנשים, אשר כל "חטאם" הוא שהם מתמודדים עם מגבלה ו/או תיוג פסיכיאטרי, ואשר יתכן ונמצאים בתקופת משבר קשה בחייהם (לעיתים משום שהם היו קורבנות של עבריינים שביצעו בהם עבירות)- חירותם יכולה להישלל למשך שבועות ואף חודשים, מבלי שעניינם יבחן בפני שופט. המצב הזה דורש תיקון דחוף על ידי המחוקק. אשפוז בכפייה - כפי שהוא מתנהל כיום, אינו הליך הוגן. זהו הליך שרירותי, דרקוני, סתמי, שבו היד קלה מידי על ההדק. עו"ד ענבל בר-און - במספר הצעות לרפורמה.
קרא עוד
ביום 31.10.18 קיימה וועדת "פסיכולוגיה פסיכיאטריה ומשפט" מטעם לשכת עורכי הדין כנס אשר דן באמצעי כפייה באשפוז פסיכיאטרי (קשירות, בידודים, קשירה כימית באמצעות מינון חריג של תרופות), ואשר נקרא "אמצעי כפייה באשפוז פסיכיאטרי - לקראת עידן חדש?". כידוע, הנושא עלה לכותרות בשנתיים האחרונות, תודות לסיקורים של קרן נויבך ב"סדר יום" ותודות לדו"ח "שוברים קשירה" מטעם ארגון "בזכות". להלן רשמיה של עו"ד ענבל בר-און מן הכנס.
קרא עוד
בשנים האחרונות ארגונים שונים מן השטח, והתאגדויות במסגרת הרשתות החברתיות, מקימים קול זעקה כנגד עוולות האשפוז הכפוי. ארגון "בזכות" כתב דו"ח מקיף אשר בעקבותיו הוקמה וועדה לצמצום הקשירות. בעקבות ביקורת ציבורית (כולל בתוכניתה של קרן נויבך, "סדר יום"), ובעקבות קולות מן המערכת עצמה, מוקמת בימים אלו וועדה שתפקידה לבחון את החוק הקיים המסדיר את האשפוזים הכפויים בישראל, ואת הצורך ברפורמות. במאמר זה אציג את הרפורמות הנחוצות בעיני, ולאור נסיוני כעורכת דין המייצגת בוועדות ערר פסיכיאטריות, בתחום האשפוז הכפוי.
קרא עוד
הדיון על פסיכיאטריה, הגדרות פסיכיאטריות, אשפוזים כפויים, ובמצבים פסיכיאטרים, חי ובועט בפייסבוק, באינספור דפים וקבוצות. יש הנוהגים להצביע על האינטרס הכלכלי של חברות התרופות לקדם הפצת אבחונן של מחלות נפש, כמו גם על הפוטנציאל הרע לשיטור חברתי שבהגדרה הפסיכיאטרית. אחרים, מתוך ניסיונם, טענו ששלילת קיומה של "מחלת נפש" מהווה הכחשת המציאות. האם ההגדרה הפסיכיאטרית הינה כלי לשיטור חברתי או שמא תיאור של מציאות קיימת?
קרא עוד
החוק המסדיר אשפוזים בכפייה בישראל מכונה בספר החוקים "חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א - 1991", אולם עו"ד ענבל בר-און סבורה כי הכינוי המתאים לחוק הינו חוק האשפוז הכפוי, כי למילים יש משמעות רבה. קראו את המאמר והבינו למה החוק צריך לעבור שינוי שם.
קרא עוד
מאמרו של עזגד גולד ב"הארץ" מספר לנו ש"לפעמים זה מוצדק לאשפז בכפייה. הטעם העיקרי שבשלו סבור גולד כי זה "מוצדק" הוא כי אנשים המאושפזים בכפייה במוסדות פסיכיאטרים הם חולי נפש (ואין ביניהם, חלילה, אנשים שאובחנו ברשלנות ככאלו), ואם הם חלילה מתנגדים לאבחון הרשלני שלהם, הם מתויגים אוטומטית כ"חולי נפש חסרי תובנה למצבם". זהו מלכוד 22 קלאסי, בו הפסיכיאטר מניח שהמטופל מצוי על כף ידו, ושהוא, הפסיכיאטר, אינו מסוגל לטעות, ולכן כל מי שמתנגד לו פשוט לא מבין, או כמו שהם אוהבים לכנות את זה "חסר תובנה למצבו".
קרא עוד
כלי התקשורת מלאים כרימון בתיאורים עסיסיים וצבעוניים - המציירים אנשים עם מגבלה ו/או תיוג פסיכיאטרי כ"מפלצות" מסוכנות, כ"לא אנושיים", והכל באופן מגמתי העורך דמוניזציה. "מיתוס המסוכנות" מטופח אמנם ע"י אמצעי התקשורת, אך הוא נולד בגליונות ובדו"חות של המוסדות הפסיכיאטרים, אשר מציירים תמונה חד צדדית של האדם הנתון לאשפוז בכפיה כאדם "אלים", "דמוני" ו"מסוכן" - הכל בכלי לייצר, יש מאין, הצדקה משפטית לאשפוז כפוי אשר לעיתים הוא נטול הצדקה מבחינה רפואית, משפטית ועובדתית.
קרא עוד
"עונש" המעצר גרוע בהרבה מעונש המאסר - לפחות מבחינת התנאים והצפיפות. נכון, תכלית המעצר אינה להעניש, אלא לשלול חירותו של אדם אשר עשוי לשבש הליכי משפט ו/או לסכן את הציבור. אבל כך חווה זאת העצור, ובכל מקרה, בשיטת המשפט שלנו, התוצאה חשובה ולא הכוונה. גם אם המדינה אינה מתכוונת להעניש את העצור, המעצר נחווה כעונש עבורו
קרא עודמשרד עריכת הדין ענבל בר-און עוסק במשפט המנהלי ובנקודות המפגש של האזרח הקטן עם הרשות או עם גופים גורמים עתירי כוח (הידועים גם כ"גופים דו מהותיים").
המשרד עוסק בעיקר בתחום הפסיכיאטריה והמשפט, עם דגש על אשפוז בכפייה, ערר וערעור על אשפוז בכפייה, תביעות נזיקין בגין אשפוז בכפייה, מניעה משפטית של אשפוז בכפייה, ועוד.
גם כשאנו עוסקים בתחומי המשפט האזרחי, הדגשים הינם על יחסי האזרח והרשות: תביעות נזיקין כנגד רשויות שלטוניות בגין עוולות חוקתיות, התגוננות מפני תביעות השתקה של רשויות מקומיות, ועוד.
אתר זה עדיין מצוי בשלבי בנייה, לפיכך הנכם מוזמנים להמשיך ולהתעדכן מפעם לפעם בעמודים חדשים ובמאמרים חדשים.
