משפט מנהלי
המשפט המנהלי מסדיר את 'מערכת היחסים' בין הרשות השלטונית לבין הפרט (האזרח הקטן, שלפעמים הוא גדול, ראו ערך: תאגיד). נקודת המוצא של המשפט המנהלי היא הכוח הרב אשר יש לרשות השלטונית על הפרט (זה פחות מדויק לגבי תאגידים), וכללי המשפט המנהלי נועדו לרסן את כוחה הרב של הרשות השלטונית, ביחס לאזרח הקטן.
המשפט המנהלי מכיל בתוכו סט של כללים משפטיים להסדרת מערכת היחסים בין הרשות השלטונית לבין הפרט (בין אם אזרח קטן או תאגיד גדול), והללו מתחלקים לכללים הנוגעים לעצם הפעלת הסמכות (לדוגמא: עיקרון חוקיות המנהל, כללי אצילת סמכויות), לכללים באשר לאופן הפעלת הסמכות (לדוגמא - תוך הימנעות מניגוד עניינים, ותוך קיום זכות השמיעה), וכן - לכללים באשר לאופן הפעלת הביקורת על שיקול הדעת המנהלי.
אנו מבחינים בין המשפט המנהלי הכללי, לבין המשפט המנהלי המיוחד, היינו, האופן שבו כללי המשפט המנהלי מתיישמים על ענפים שונים של המשפט המנהלי כגון: דיני תכנון ובניה, דיני חינוך, דיני מיסוי מוניציפלי, דיני רשויות מקומיות, רישוי עסקים ומתן רשיונות בתחום אחרים (רשיונות עיסוק, רשיונות נהיגה, וכו').
עתירות מנהליות כנגד החלטות שרירותיות של הרשות השלטונית הוגשו בעבר לבג"ץ, אולם מאז שנת 2000, אז נחקק חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, מוגשות מרבית העתירות המנהליות לבתי המשפט לעניינים מנהליים. חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס - 2000, קובע מהם סוגי העניינים אשר יובאו בפני בית המשפט לעניינים מנהליים. תקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים מסדירים את האופן שבו יובאו העניינים לפתחו של בית המשפט, והן מקבילות לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, ביחס לבתי משפט אזרחיים.
התוספת הראשונה של חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים קובעת מהם סוגי העניינים אשר יובאו לפתחו של בית המשפט לעניינים מנהליים, וקיימת מחלוקת מלומדים אם הרשימה סגורה או פתוחה, או במילים אחרות - ישנם עניינים מנהליים - בין הרשות לבין הפרט, אשר נדונים בבית משפט 'רגיל' (מחוזי או שלום), ולא בבית המשפט לעניינים מנהליים:
כך לדוגמא - ערעורים של נכי צה"ל על החלטת קצין התגמולים, מוגשים לבית משפט השלום, הגם שניתן לומר כי החלטת קצין התגמולים בעניינם של נכי צה"ל, הינה החלטה אשר יש בה אלמנטים מנהליים מובהקים;
גם ערעורים של נכי צה"ל על החלטת הוועדה הרפואית העליונה מוגשים לבית המשפט המחוזי (בשבתו כבית משפט מחוזי 'רגיל' ולא 'מנהלי') הגם שגם כאן - הוועדה הרפואית העליונה הדנה באחוזי הנכות של נכי צה"ל הינה טריבונל מנהלי לכל דבר ועניין, הכפופה לכללי המשפט המנהלי.
באופן דומה - הליכי כפייה פסיכיאטרית (אשפוז כפוי, בדיקה כפויה וטיפול מרפאי כפוי) הננקטים ע"י הפסיכיאטר המחוזי, הינם הליכים מנהליים מובהקים, שכן הפסיכיאטר המחוזי הינו אורגן מנהלי אשר אמור להיות כפוף לכללי המשפט המנהלי. ובכל זאת, הערעור על החלטת הפסיכיאטר המחוזי מוגש לוועדה פסיכיאטרית מחוזית, והערעור עליה - מוגש לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט מחוזי 'רגיל' ולא 'מנהלי' (ועדיין, בית המשפט העליון קבע ברע"פ 8000/07 היועמ"ש נ' פלוני, כי מבחן הראיה המנהלית חל גם חל על הליכי אשפוז כפוי, או במילים אחרות, הפסיכיאטר המחוזי והוועדה הפסיכיאטרית המחוזית כפופים לכללי המשפט המנהלי).
כיום, בעידן ההפרטה, גם גופים דו-מהותיים כפופים לכללי המשפט המנהלי, לפחות באופן חלקי, בהתחשב במינון המאפיינים של רשות שלטונית המתקיימים בהם.
המשפט המנהלי, ביחד עם המשפט החוקתי, מהווים את שני ענפיו של המשפט הציבורי.
משרדנו מייצג לקוחות בתחום המשפט המנהלי: ערעורים מנהליים, עתירות מנהליות, תביעות נזיקין כנגד רשויות שלטוניות בגין עוולות חוקתיות ומנהליות, וכן בהליכים בעלי אופי מנהלי הנידונים בערכאות שונות, לרבות בפני וועדות ערר.
בקישור זה תוכלו לצפות, לעיין ולקרוא במאמרי המשרד בתחום המשפט המנהלי